לעולם לא אשכח את הרגע בו השארתי את בתי בת החצי שנה אצל סבתה, בעודי נוסעת לחופשה זוגית באילת הדמעות המלוחות שלי הוסיפו כמה סנטימטרים לים

חגיגת יום הולדת שנתיים בגן לבתי קנינו שמלה חדשה ואפיתי את עוגת השוקולד המסורתית עם הסוכריות היה יום שמש נפלארציתי מסיבה שבתי לא תשכח לעולם

כשהילד שלי חוזר מהגן, מיד אחרי שהוא משיב על השאלה הידועה: "איך היה בגן?" ותשובתו היא – "כיף!" האיפון שלי כבר בידו, מוריד משחקים וגולש

אתם מכירים את השיר "חבל שאי אפשר ללכת ערומים?" זאת שאלה מצוינת למה אי אפשר ללכת ערומים ליד הילדים? הרי כשהם נולדו, טיפלנו בגופם הערום,

" אמא אבל למה אני הוא לא עושה כלום?!" בכל פעם כשאנחנו מסיימים את ארוחת הערב וצריך להוריד את הכלים מהשולחןתמיד אחד הילדים מתלונן שהוא עושה

כי איך אפשר שלא לרחם על ילד קטן מצונן שנשאר בגן? מה יהיה? איך הוא יסתדר? כי איך אפשר שלא לרחם על ילד קטן שהמורה צעקה

אסור לריב ליד הילדים! ההורים צריכים להציג חזית אחידה אחרת הילד יתבלבל האומנם?  גישה זו הייתה מקובלת בדור הקודם אך האם היא ישימה גם לתקופה הנוכחית? בואו

כמו בכל שנה במדורה של הכיתה עולה השאלה הבאה – לאיזה קייטנה תרשמו הקיץ?אם שמתם לב, הפנייה היא ברבים הסיבה היא, כשרושמים ילד לקייטנה גם