אסור לריב ליד הילדים!
ההורים צריכים להציג חזית אחידה אחרת הילד יתבלבל האומנם?
גישה זו הייתה מקובלת בדור הקודם אך האם היא ישימה גם לתקופה הנוכחית?
בואו נבדוק
אז מי שלא רב עם בן / בת זוגו שירים את היד
כולנו רבים.
ריבים – לכולנו יש וויכוחים וקונפליקטים מאחר ולכל אחד יש דעה משלו אשר אותה גיבש במהלך חייו, מתוך סגנון החיים שלו וניסיון חייו – סובייקטיביות
השונות בינינו היא היוצרת את הקונפליקטים, קונפליקט נוצר כאשר באירוע מסוים אנחנו מרגישים פגיעה בערך שחשוב לנו
כאשר יש פגיעה בערך עולה רגש {כעס, עצב} ואחריה ישנה תגובה {צעקות, שתיקה ועוד}
למעשה, במצב זה של סערת רגשות, אף אחד מהצדדים לא יכול להיות קשוב לאחר
כדי לפתור קונפליקטים יש צורך לקיים תקשורת מקדמת
מכל קונפליקט יש הזדמנות ללמידה של ניתוח הבעיה והסקת מסקנות לעתיד
תוך דיאלוג אשר מתמקד לא בתגובות "אתה צעקת עלי, אתה תמיד צועק אי אפשר לדבר אתך"
חשוב לחזור לבעיה ולמצוא לה פתרון
אנחנו ההורים משמשים מודל לילדים הילדים לומדים בעזרת צפייה בנו ההורים מיומם הראשון
הילדים לומדים שאנחנו ההורים שונים אחד מהשני לכל אחד יש דרך חשיבה והתנהגות אחרת
מודל לילדים – נשמע גדול וקשה ליישום
האם כמודל אנחנו צריכים להיות מושלמים כבובה בחלון ראווה?
ממש לא, הרי החיים הם לא חלון ראווה ובחיים ישנם קונפליקטים רבים
התפקיד שלנו ההורי ללמד אותם כיצד פותרים קונפליקטים
הכעס, הפגיעה, הצעקות, השתיקות הם שם, חלק מהקונפליקט
חשוב שנלמד אנחנו ההורים לחזור ולשוחח על הבעיה
לדוגמא: מי יוריד את הזבל?
{בעיה קטנה שקשורה בזבל, לא פגיעה בתחושת הערך}
כאשר עולה בעיה חשוב למצוא לה פתרון לכל צד יש צורך משלו ולכן הפתרון יהיה כאשר הצרכים של שני הצדדים יבואו לידי ביטוי
אך כדי להגיע לפתרון יש לקיים וויתור הדדי ולהציע מגוון פתרונות
חשוב לנו ללמוד איך לריב, חשוב שהילדים יראו אותנו רבים אך בעיקר איך אנחנו "משלימים" {לא רק במיטה :-} פתרון בעיות מתוך כבוד הדדי
אני בחרתי לפתור בעיות מול הילדים, מה אתם בוחרים?
הדרכת הורים, רקפת בוגרת מכון אדלר
