אתם מכירים את המצב בו שאתם יושבים על כיסא רופא השיניים ואחרי שפתחתם את הפההרופא שואל כמה פעמים ביום את מצחצחת שיניים?  אז התשובה שלי

"אבל אמאא אבא אמר שהוא מרשה לי לאכול את העוגה" היה לי ברור, שאבא שלה לא הסכים שתאכל עוגה ברגע הזה הבנתי בתי הקטנה למדה שהיא

 "זה לא פייר! למה קנית לו חולצה חדשה ולי לא קנית כלום?" מה לא עשיתי? קניתי וקניתי ושום דבר לא עזר תמיד "הפסדתי" במערכהלא הצלחתי

תקופה ארוכה כעסתי על המחשב, הוא הפחיד אותיהוא גרם לילד לשבת מול מסך לא לצאת לשחק עם חברים ולהיות חשוף לסכנות רבות אבל אז פתאום

אני זוכרת את הסיטואציה מילדותי בה אני ואחותי נלחמות זו בזו במשיכת שערות. ההורים בחרו לא להתערב. ידוע כי אחים רבים. אך השאלה היא – איך רבים?

בכל שנה כשהגשם הראשון מגיע המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש היא "מסיבות יום הולדת לילדיי" הו, האימה!! בוודאי אתם חושבים מה הקשר בין מסיבות יום הולדת

כולנו מכירים את הדף לטיול עם הספח הקטן אשר צריך למלא ולהחזיר למורההאם תרצה/י להיות הורה מלווה?  באותו רגע אנו שוקלים את אפשרויות הבחירה שלנו

אתם מכירים את הזמן הזה אחרי שסיימתם לקרוא את ההגדה הבטן מלאה וכל מה שבא לכם זה ללכת לישון? זה הרגע המתוק לפני סרט המתח שנקרא

"אמא אני לא רוצה ללכת לקייטנה"  למה חמודי?  "לא כייף לי משעמם"  אבל יש לכם הרבה פעילויות כיפיות  "לא רוצה, לא בא לי" אם גם

חופשת הקיץ הגיעה מצד אחד שמחה נגמר הלחץ של הלימודים להגיע בדיוק בשעה 8:00 לגן וגם פטור מהחוגים, מערכת השעות ריקה איך ממלאים אותה? התשובה