אתם מכירים את המצב בו שאתם יושבים על כיסא רופא השיניים ואחרי שפתחתם את הפה
הרופא שואל כמה פעמים ביום את מצחצחת שיניים?
אז התשובה שלי היא "פעם אחת"
כן אני מודה, אני אדם חסר אחריות שמצחצח פעם אחת ביום שיניים – בבוקר
למרות שיש לי את כל הידע בנושא צחצוח שיניים אשר אותו רכשתי בהצגה של "קריוס ובקטוס"
(שמומלצת בחום אגב) לא השתכנעתי!
ובלילה בלילה אני עדיין עושה מסיבות לחיידקים שלי בפה עם שאריות ארוחת הערב
כמובן שלהתנהגותי חסרת האחריות יש מחיר (תרתי משמע) ושמו סתימות!
אז איך זה קרה שבחרתי לצחצח פעם אחת ביום?
התשובה היא תמיד "אמא שלי אשמה"
לידיעתכם אמא שלי בת 80 והיא עדיין אשמה בבחירות שלי
למה? הרי זה ברור שאם היא לא הייתה הייתי צריכה לקחת אחריות על מעשיי ואולי עוד לשנות הרגלים ולצחצח פעמיים ביום
וכן, גם ילדיי מצחצחים פעם ביום מודה באשמה
אחרת במה יהיה להם להאשים אותי כשאני אהיה בת 80??
הכל מתחיל בדוגמא אישית ההורים הם המודלינג בשביל הילדים
הורה אשר מצחצח שיניים פעם אחת ביום יתקשה מאוד להסביר לילדיו שיש לצחצח פעמיים
כך גם בתחומים אחרים כגון תזונה, ספורט, לימודים והתנהגות
מאחר ואנחנו לא מושלמים כנראה שגם ילדנו לא יהיו מושלמים
כדי לעשות שינוי עלינו להאמין בדרכנו ולהיות עקביים בכל נושא
גם אם קיבלנו החלטה חשובה זהו אתגר לא פשוט לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה כדי לצאת לדרך יש לעשות תכנון ולהירתם למשימה לאורך זמן
ואם אתם לא "סגורים על עצמכם" אל תבלבלו לילד את השכל
בררו אם המטרה חשובה לכם ומה הן מגוון אפשריות הבחירה
אני בחרתי להיות אמא לא מושלמת, מה אתם בוחרים?
הדרכת הורים ,בוגרת מכון אדלר חינוך ילדים