יום שבת בבוקר שבת שמשית ליום חורף הכל פורח זה הזמן לצאת לטבע
אין כמו בטבע הפרחים, צועדים בעולם ירוק ונעים
אך את הרעיון האידאלי שלי {פעילות ללא עלות} מפריע החלק הבלתי נפרד ממשפחתי והוא הבן המופרע והמפריע שלי
המחשב!
המחשב של ילדיי הוא כל עולמם הם שמחים בחברתו כועסים הוא חלק בלתי נפרד מעולמם
לצערי הוא גם מנהל את חיי המשפחה שלנו
"בואו לאכול, האוכל חם"
רגע אמא אני באמצע משחק
" מתי תסיימו לשחק?"
"לא יודעים אם נפסיק נקבל פסילה"
וכך אני מחכה להוד רוממותו המחשב המנהל את חיי שילדי ינצחו / יפסידו במערכה ונוכל לאכול כמשפחה
זה אומנם קצת טיפשי שאת האחריות לשלום ילדי אני מפקידה בידי מחשב קר
הוא אשם
זאת אומרת המחשב, ויש לי עוד כמה צידוקים "זה הדור של היום" "הם כולם במחשב" ניסיתי הכל ו…
לפעמים הדברים הטובים קורים לנו בטעות {כן גם אני ילדה שבאה לעולם בטעות}
המחשב התקלקל
ומתוך השעמום ילדי נאלצו לחפש עיסוקים אחרים
כדורגל, כדורסל, חברים, צופים, לצפות עם אבא בטלוויזיה במשחק של מכבי
והדבר המדהים מכל היה כשבני בחר בספריה של בית הספר ספר והציע שאני אקריא לו
{למרות שהוא מזמן קורא לבדו }
הייתי בשוק
כל חיי אני נלחמת בווירוסים במחשב מקום מספיק לזיכרון, גלישה מהירה, רכישת משחקים
וכל מה שהיה צריך לקרות זה שהוא אויבי ימות
הוא מת
ילדי מצאו חיים חדשים אך אל דאגה יש עדיין מסכים בעולמם
השאלה היא האם לקחת המחשב לטכנאי? להחיות אותו בחזרה או לתת לחיים לעשות את שלהם?
מה אתם הייתם עושים?
הדרכת הורים בוגרת מכון אדלר
