"זה לא פייר! למה קנית לו חולצה חדשה ולי לא קנית כלום?"
מה לא עשיתי? קניתי וקניתי ושום דבר לא עזר תמיד "הפסדתי" במערכה
לא הצלחתי לספק את דרישותיו הרגשתי אשמה הוא כעס חש תסכול ואני יחד איתו
הרי הוא בוכה, קשה לו, אולי הייתי צריכה ל…
זהו כנראה שלא הייתי צריכה ל…
מה שכן הייתי צריכה להבין
* התפקיד שלי כהורה, הוא להכין את הילד לחיים הבוגרים בחיים הבוגרים לא מקבלים כל מה שרוצים וחווים תסכולים רבים
* הילדות זו החממה בה ניתן להכין את הילד לעצמאות
* התסכול הוא חלק מחיינו, מיומנות חשובה לחיים היא התמודדות עם מצבי תסכול
* התסכול מאפשר למידה
* התסכול מניע את האדם להיות יצירתי ולמצוא דרכי פעולה נוספות כדי לפתור את הבעיה
* החיים הם לא דבש!
* אני לא אחראית לפתור בשבילו את הבעיות
* יש לו את היכולת להתמודד עם סיטואציות מורכבות
* בכי ותסכול הנם תגובות לגיטימיות
* רגש מניע אותנו לפעולה
* בכי הו אחת מהדרכים לפתרון בעיות של ילדים. ילדים בוכים כאשר זה משרת את המטרה שלהם
* לילדים יש מטרות
* לילדים יש מגוון אפשרויות בחירה
* תפקיד ההורה הוא לאפשר לילד להגדיר את המטרה ולהנחות את הילד לחשוב על מגוון אפשרויות בחירה
* אני לא אעשה לילד פעולות אשר אינני רוצה. גם הצרכים שלי חשובים
* השיח יעשה בצורה מכבדת של שני הצדדים
מה נעשה למשל כשהילד בוכה וכועס כשהוא לא קיבל צעצוע שרצה?
נגלה אמפטיה – "אני מבינה שאתה כועס"
נעביר מסר – "אני לא יכולה לשוחח כשאתה בוכה כשתירגע אשוחח אתך לגבי העניין"
"אני לא יכולה להיות לידך כשאתה בוכה זה לא נעים לי, אני הולכת לחדר"
לאחר שהרוחות נרגעו – הגדרת הבעיה והעלאת מגוון אפשרויות בחירה
הבעיה – "רצית שאקנה לך צעצוע בחנות ואני לא רציתי לקנות"
מגוון אפשרויות בחירה (מעלים שני הצדדים)
* אני קונה צעצוע בחגים וימי הולדת
* אני אתן לך דמי כיס
* אני אתן לך 5 ₪ כשנלך לקניות ואתה תוכל לבחור מה לקנות בהם
* לא נלך לבלות אחה"צ בחנויות כי קשה לך לראות צעצועים ולא לקנות אותם ועוד…
בחירת פתרון משותף המתאים לשני הצדדים.\
אני מהווה מודל לילדים על מציאות החיים כאשר התקשורת עם ילדיי נעשית בצורה מכבדת ניתן למצוא פתרונות לשני הצדדים
אז… מה תעשו בפעם הבאה כשהילד יגיד לכם "זה לא פייר!?"
הדרכת הורים